בפרק הקודם הכרנו שתי שפות המתארות את אותה תנועת מחיר.
התשואה הפשוטה SR מתארת בכמה השתנה ההון ביחס לנקודת המוצא. התשואה הלוגריתמית LR מתרגמת את יחס המחירים לסרגל מדידה אחר.
אבל עדיין לא ענינו על השאלה החשובה ביותר:
מדוע אנחנו זקוקים בכלל לשפה נוספת?
כדי להבין זאת, עלינו לחזור למטרה שלשמה יצאנו לדרך. איננו רוצים לדעת רק כמה הנכס עלה או ירד בין שתי נקודות. אנחנו רוצים להבין כיצד התשואה נבנתה לאורך הדרך.
לשם כך דרוש לנו סרגל המקיים שתי תכונות:
הוא צריך למדוד תנועה מעלה ותנועה הפוכה מטה באותו גודל ובסימן הפוך.
והוא צריך לאפשר לנו לחבר את כל התנועות שהתרחשו בדרך ולקבל בדיוק את התוצאה הסופית.
לתכונה הראשונה קוראים סימטריה.
לתכונה השנייה קוראים אדיטיביות — היכולת לחבר.
שתי התכונות האלה הן הבסיס שעליו נוכל בהמשך לפרק את התשואה למרכיביה.
סימטריה — אותו מרחק בשני כיוונים
נבחן שוב נכס שמחירו עלה מ־100 ל־200.
התשואה הפשוטה היא:
„אני והבורסה” — האדם, מבנה התשואה והדרך להחלטה
פרקים 1–8 פתוחים לקריאה חינם לנרשמים. ההרשמה חינמית.
האתר משתמש בעוגיות חיוניות בלבד. אם תאשרו גם עוגיית סטטיסטיקה, נוכל לזהות ביקורים חוזרים שלכם — בלי שם ובלי פרטים אישיים — כדי לשפר את האתר. פרטים במדיניות הפרטיות