פרק 32 — מן האות אל האסטרטגיה: חשיפה קבועה מול חשיפה משתנה

אינדיקטור ואות אינם אסטרטגיה; רק כאשר מחברים אותם לכללי החלטה הפועלים לאורך זמן נוצרת מערכת שאפשר לבחון. רמת החשיפה היא חלק מרכזי מן האסטרטגיה, משום שהיא קובעת כמה מן ההון משתתף בתנועת הנכס ובאיזה כיוון.

בספר הזה CE מוגדרת כ־100% חשיפה קבועה לנכס הנבדק ומשמשת כנקודת הייחוס של קנה והחזק מלא. VE מאפשרת לחשיפה להשתנות לפי כללים שנקבעו מראש, והיא יכולה להיות בינארית, מדורגת או רציפה, לרדת ל־0%, לעלות מעל 100% באמצעות מינוף ואף לעבור לערכים שליליים המייצגים שורט.

אותו אינדיקטור יכול להוביל לאסטרטגיות שונות לחלוטין משום שהכלל שמתרגם אותו לחשיפה יכול להיות שונה. יש להבחין גם בין חשיפה לבין הקצאה: הקצאה עוסקת בבחירת נכסים ובחלוקת ההון ביניהם, ואילו החשיפה עוסקת במידת ההשתתפות בנכס שנבחר.

CE היא יריב בסיס חזק משום שהיא נשארת משתתפת ב־100% ואינה נדרשת לבצע רצף של החלטות שינוי חשיפה. VE יכולה להוסיף ערך, אך היא גם מוסיפה החלטות ומורכבות, ולכן יש לבדוק אם היתרון שנראה בעבר באמת שרד את כללי הבדיקה ואת המציאות.

לאחר שהאסטרטגיות יצרו תוצאות, השופט שנבחר מראש חוזר כדי לקבוע איזו מהן הצליחה לפי המטרה שהוגדרה. השלב הבא הוא ללמוד כיצד לבצע את הבדיקה הזאת בלי לאפשר לאסטרטגיה להשתמש במידע מן העתיד.